שלוש על שלוש עם עידן הובל
3 עצות על המשולש העומד בבסיס היצירה הקולנועית - תסריט, בימוי והפקה.
עידן הובל הוא במאי ותסריטאי, בוגר סם שפיגל. סרטו העלילתי הארוך הראשון "מנתק המים" הוקרן בבכורה בפסטיבל ונציה ועשרות פסטיבלים ברחבי העולם. "פת לחם" סרט עלילתי קצר זכה בפסטיבל ונציה והיה מועמד לאוסקר האירופאי. בימים האלה עידן עובד על פיתוח סדרה להוט, ועל שני פיצ'רים עצמאיים. עידן הוא עורך תסריט, לקטור בקרנות השונות ומרצה לבימוי וכתיבת תסריט בבתי הספר לקולנוע סם שפיגל, מנשר ומעלה.
***
תסריט
הכתיבה מבחינתי היא הזדמנות להכיר עולם חדש, להכיר את עצמי טוב יותר, ולנסות ולמצוא משמעות בדברים והיא החלק האהוב עלי בעשייה הקולנועית. תסריט הוא גם תהליך ארוך שיש בו הרבה מאד עליות ומורדות. מלבד ידע בכתיבת תסריט אני מוצא ששיטת עבודה שמשלבת כתיבה יומיומית קבועה לטווחי זמן קצרים וקבועים יעילה מאוד. ההיגיון של כתיבה יומיומית קבועה קשור לעובדה שתסריט הוא דבר חיי והוא גדל אצל היוצר.ת גם בשעות שהוא לא יושב מול המחשב, אך על מנת שהתסריט יגדל הכותבת צריכה להיות איתו בקשר תמידי. כמו שהמשפט היפה מהמקורות וממאיר אריאל מציין "תעזבנו יום יעזבך יומיים". לכן עדיפה כתיבה של 15 דק כל יום מאשר כתיבה בסוף שבוע של 12 שעות.
העצה במשפט: לכתוב כל יום גם אם זה רק 15 ד'.
בימוי
על הסט, להבנתי, תפקידו העיקרי של הבמאי הוא לייצר את הכאן ועכשיו של הסצנה. אם ישנה סצנה שבה ברוס לי הולך מכות עם קינג קונג תפקידו של הבמאי הוא לייצר את הקרב באופן משכנע, כך שקינג קונג יראה כמו גורילה ושתהיה לקרב (לסצנה) התחלה אמצע וסוף.
אני מוצא שהעמדת הסצנה מתחילתה ועד סופה על הסט, ללא קשר לשוטניג וללא התחשבות במצלמה בשלב הראשוני, מאפשרת לבמאי לייצר את הכאן ועכשיו ולהגשים את החזון שלו באופן היעיל ביותר והמדויק ביותר.
העצה במשפט: קודם לייצר את הסיטואציה. איפה כל שחקן עומד, מה הוא אומר ומתי ולאן הוא הולך, ורק אז לצלם אותה(מהעמדה הנכונה ביותר).
הפקה
מזל טוב! אתם יוצאים לצילומים. מהרגע שיש תאריך צילומים והמשאית ההפקתית יצאה לדרך, אתם.ן תצטרכו לתת תשובות להרבה מאד שאלות. אתם.ן תדרשו לעשות שוטינג, ללהק, למצוא לוקיישנים, לייצר חזון ואולי אף לשכתב את התסריט. אם לא תעבדו מסודר המשאית ההפקתית עלולה לדרוס הרבה מהכוונות והרעיונות שלכם.ן.
הבטן החלשה בתהליך הפרה פרודקשן היא בדרך כלל הליהוק. רבים הם המקרים שעבודת הליהוק מתרחשת ממש עד יום לפני הצילומים. ליהוק שהגיע לרגע האחרון הוא טעות גדולה משני טעמים:
1. עד שאין שחקן או שחקנית הסרט הוא בגדר הצעה, רעיון. הסיכוי שאנו מבינים את הסרט שלנו ללא תהליך ליהוקי עמוק וללא חזרות קטן מאד (לדעתי).
2. ליהוק שהתעכב "גנב" זמן יקר מהפרה פרודקשן וסביר להניח שבמקום לעבוד על שוטניג או הלבשה חיפשתם שחקן.
העצה שלי היא להתחיל עם הליהוק, ולהתמקד רק בו. נניח ויש שלושה חודשים לפרה. את החודש הראשון הייתי מקדיש רק לליהוק, מסיים אותו ואז יוצא לפרה.
(הערה: לדעתי תפקיד המלהק.ת הוא קריטי ביותר. מאחר והמלהק.ת היא האדם הראשון שידרוש מהבמאית לביים את הסרט. מלהקת מוכשרת ונבונה תתווה תהליך ליהוק שיגדיר ויפצח את המהלך שהדמויות עוברות בסרט. היבט שהוא קריטי להגשמת החזון של הבמאית.
העצה במשפט (או שניים):
1. בפרה הפרודקשיין להתחיל עם הליהוק ולהתמקד רק בו.
2. לבחור את המלהק.ת בתשומת לב רבה.
