​

ובנימה אישיות יותר:

לאחר סיום לימודי הקולנוע, יצאתי ל'עולם האמיתי', עם רצון גדול ליצור את הפיצ'ר הראשון שלי. די מהר גיליתי  את הסטטיסטיקה העגומה, בה פחות מ-3% מהתסריטים שמוגשים לקרנות מקבלים תקציבי הפקה. יוצרות ויוצרים רבים ומוכשרים ממתינים במשך שנים לקבל מימון לסרט הראשון שלהם, וברוב המקרים לא מקבלים תקציב כלל , מצב שגורם לרבים להרים ידיים ולוותר. החלטתי שאני לא מעוניין להיות חלק מהסטטיסטיקה הזו, ובחרתי בנתיב של יצירה עצמאית, על אף הקשיים הכרוכים בה- ידעתי שתהיה לי יותר שליטה ביכולת להוציא את הסרט לפועל, ולקבל חופש יצירתי בפרויקט. חקרתי לעומק את העולם של קולנוע דל תקציב, על התיאוריות והפרקטיקות השונות שלו. לבסוף יצרתי פיצ'ר עצמאי אשר מותאם ככל הניתן לממדים של יצירה דלת תקציב מתוך הבנה והתחשבות אופטימלית במגבלות הקיימות. חלק ניכר מהלימוד התקיים כמובן במסגרת העשייה עצמה והטעויות שנעשו בדרך. הסרט, הופק בתקציב מינימלי, וכיום מתחיל את מסעו במסגרת הרשמית של פסטיבל טורונטו, מה שמהווה סגירת מעגל משמחת.

יש בי רצון אמיתי להעביר הלאה את הידע, ולתת את הבטחון ליוצרים ויוצרות נוספים, עם נורות האזהרה והקשיים הצפויים בדרכם ליצירה עצמאית שאינה מותנית בהכרח במקורות מימון ממסדיים.