​

בסרטון כאן למעלה: פאנל אונליין פתוח עם מספר יוצרות ויוצרים עצמאיים מובילים שסיפרו לנו מנסיונם על האיזון שמצאו בין אמנות ופרנסה. בין אם זו הדרך שמצאו להתקיים בפועל מהסרטים שיצרו, השתלבות בהוראת קולנוע , פיתוח מיזמים קולנועיים, שילוב של בימוי אמנותי ובימוי מסחרי (פרסומות וסרטי תדמית), רכישת מיומנויות 'מכניסות' כמו עריכה/אפטר ועוד.

​

חברי הפאנל: אורי בר-און , דנה גולדברג, הדס  איילון, אמרי דקל-קדוש ואורן גרנר (מנהל 'קולנוע עצמאי בישראל').  

​

​

אמנות VS כסף / עצמאי או שכיר? / תיק עבודות וקורות חיים?   

​

 אמנות וכסף

יש מאבק שמתחולל אצלנו, יוצרים ואמנים, כשאנחנו רוצים להתפרנס מהיצירה שלנו מצד אחד, ומצד שני חושבים באיזשהו אופן שהרעיון הזה של אמנות וכסף, יש בו איזה ניגוד או התנגשות. מכל מיני סיבות בנינו לעצמנו איזו תפיסת עולם שכסף ופרנסה הם דברים שסותרים אומנות. אנחנו חושבים שכאשר כסף מתחבר לאמנות, משהו מהנשמה הולך, וזו רתיעה שקיימת אצל כולנו. גם לי לקח הרבה זמן לשנות את התפיסה הזאת, אבל ככל שהחיים מתקדמים והבנתי שאני צריך להתפרנס, הבנתי שאין לי ברירה.

הדבר הראשון שצריך לעשות על מנת לשנות את תפיסת העולם הזאת, זה להבין שכסף ואמנות יכולים ללכת ביחד, תמיד הלכו ביחד, ואין להם ברירה אלא ללכת ביחד. העובדה שאתם מקבלים כסף עבור יצירה שלכם לא מחייבת 'התמסחרות', אלא עוזרת לנו לרכוש כלים, עקרונות והרגלים שמתנהלים במקביל ליצירה האישית שלנו. המשמעות של זה היא לא להפסיק לנסות לעשות קולנוע אמנותי וללכת להוליווד, אלא כן להבין איך אפשר להתפרנס במקביל ליצירה של דברים אישיים ויש הרבה מאוד דרכים לעשות את זה. חשוב להבין איך אפשר לרכוש כלים ולהתנהל באופן הגיוני ונבון בתוך עולם שהוא בעל משמעות פיננסית.

אין בהכרח התאמה בין הצלחה אמנותית ויצירתית לבין הכנסה. אם ברוב המקצועות בעולם ככל שאתם מצליחים יותר כך גם השכר שלכם עולה, בעולם הקולנוע זה לא ככה. יש מגוון רחב של יוצרים וסרטים, הרבה במאים ובמאיות שזכו בפסטיבלים נחשבים ויצרו כמה יצירות שזכו להמון הערכה ושמו אותם באיזושהי עמדה גבוהה בסצנה האמנותית, אבל זה לא בהכרח תורגם לרווחים כלכליים. אולי יהיה לאותם אנשים קל יותר למצוא משרות של הוראה בבתי ספר ובאוניברסיטאות, אבל בתחום שלנו צריך לחשוב באופן גמיש ומשתנה כי הצלחה לא בהכרח שווה לפרנסה. גם מי שהולך בכיוון מסחרי ומגיע לאיזו הצלחה, היא לא מחייבת שירדפו אחריו מפיקים עם כסף עבור יצירה של סרט נוסף. נכון, אפשר להגיע ליותר קהל עם סרט מסחרי וזה בהחלט משפיע על הפרנסה, אבל אפשר גם להתפרנס מבלי להתמסחר.

עוד אלמנט חשוב שקשור באיזון הזה בין כסף ובין אמנות - כשאנחנו מזניחים את העניין הכלכלי לאורך זמן כיוצרים ואמנים, אנחנו יוצרים לעצמנו חוויה חמוצה וממורמרת שמצטברת ככל שעובר הזמן וההצלחה לא מגיעה. זה פוגע ביצירה שלנו, אנחנו מרגישים שאין לנו הכרה, וזה גורם לאנשים רבים לנטוש את התחום. אני רואה את זה סביבי קורה להרבה אנשים.

אנחנו צריכים לזכור שהתחום שלנו כיוצרים, במאים ותסריטאים, הוא חמקמק ולא מוגדר. בהרבה מקצועות אתם מסיימים לימודים ויש לכם סטאז' או התמחות למשך תקופה מסוימת, ולאחר מכן ערוץ ההתקדמות והפיתוח הוא די ברור והאופק שלו יותר מובנה. ביצירה קולנועית, לעומת זאת, יש הרבה מאוד אפשרויות שונות שאפשר לבחור בהן. אנחנו יוצאים מלימודי קולנוע עם סרט של 20 דקות, מבולבלים מאוד, ואז אנחנו צריכים לגשש את דרכנו בעולם ולהתחיל לדפוק על דלתות. אנחנו צריכים להבין בכלל מה הם המקצועות הקיימים בתחום, ומה הם מסלולי הפיתוח האפשריים בכל תחום. במאי ותסריטאי למשל, יש לו כלים רבים לעבוד בעוד דברים מלבד יצירת קולנוע אישי- אפשר להיות במאי פרסומות, במאי סרטוני תדמית, ליצור קליפים ועוד. הכל שאלה של איך אנחנו מתקדמים ואיך אנחנו דוחפים את עצמנו בתוך העולם הזה.

יש עולמות תוכן ותעסוקה רחבים וגדולים שנוגעים באופן ישיר לפרקטיקה היצירתית או לעצם האומנות ואשר מהם אפשר להתפרנס. חשוב להבין בכל דרך שבה בוחרים ללכת, מה הם הדגשים וסדרי העדיפויות שמובילים אותנו כשאנחנו בוחרים ללכת בה, כאשר לכל אחת יתרונות וחסרונות.

אספר בקצרה על עצמי - לאחר שסיימתי את לימודי הקולנוע, ביימתי כמה סרטים קצרים. במקביל, היה לי מאוד חשוב לנסות ולהתנסות בכמה שיותר תחומים ומקצועות כדי להבין לאן אני שייך. שאלתי את עצמי איפה אני יכול להצליח? מה עושה לי טוב? מה המשמעויות הכלכליות של זה? מה אני יכול לתחזק לאורך זמן? צילמתי חתונות ואירועים, כתבתי כתיבה שיווקית, ערכתי קליפים וסרטים, התנסיתי בבימוי של סרט תדמית ועבדתי כתסריטאי בתשלום לסרטים אחרים. בנוסף, ניסיתי להשתלב בתוך תחום של הוראה. זה היה המקום שחזר אלי כל הזמן וגיליתי שאני מצליח להתבלט בו, להנות בו, וליצור בתוכו המשכיות שבתוכה אני מתקדם.

באופן טבעי תחום שיש לכם יותר תשוקה אליו, אתם תדחפו לשם יותר והוא יצליח יותר מאשר תחומים אחרים. יצרתי לי כל מיני אפשרויות ויצרתי לי כל מיני כיוונים ואלו שהכי אהבתי ובאתי בהם לידי ביטוי בצורה הכי טובה, הם גם אלה שנשארו לאורך זמן. אני ממליץ לנסות ולהתנסות בכל מיני עבודות כדי להבין בפועל מה המשמעויות של כל מיני תחומים.

​

עצמאי או שכיר?

אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות אותנו כשאנחנו בוחרים נתיב מקצועי, היא השאלה האם להיות עצמאי או שכיר? בעולם שלנו יש וריאציות עצמאיות ושכירות בנתיבים שונים. כדי לענות על השאלה הזאת, ננסה להבין קודם על עצמנו איזו מסגרת מתאימה לנו? האם אנחנו מעדיפים נוחות כלכלית יציבה לאורך זמן, עם שגרה חסרת בלאגן, או אולי דווקא זו אפשרות שעלולה להראות לנו מעט אפרורית ולא תאפשר לנו מספיק חופש וגמישות? כמובן שאם אין לנו תשובה לשאלה הזאת, אפשר לנסות ולראות מה עובד לנו ומה לא. 

מה המשמעות של שני סגנונות העבודה האלה?

השכיר - אחת האפשרויות היא לעבוד בעולם ההוראה. זו עבודה מול משרד החינוך או אוניברסיטאות ובתי ספר. זו אפשרות שנותנת יציבות לפרק זמן, כאשר הכסף שתרוויחו ידוע מראש. בנוסף, העבודה בהוראה יכולה להשאיר אתכם קרוב לעולמות החקירה והפיתוח, לצד סטודנטים ותלמידים שעוסקים ביצירה משלהם, מה שיכול לעזור גם לכם לגדול כיוצרים וללמוד דברים חדשים. בנוסף, אפשר לעבוד בחברת הפקה כאיש תוכן או כאיש פיתוח בתוך צוות של גוף הפקתי. אפשר גם לעבוד בגוף קולנועי או בעמותה כשכירים וכיוצרים.

העצמאי - בתחום העצמאי נמצאים רוב התפקידים המקצועיים בתחום היצירה הקולנועית והטלוויזיונית - במאים, תסריטאים, צלמים, אנשי תאורה או ארט וכו'. מקצועות הסט הם מקצועות שבאופי שלהם הם מקצועות עצמאיים. הדבר הזה נובע מהמציאות שבה אנשי מקצוע עוברים מהפקה להפקה, כאשר יכולה להיות הפקה קטנה של פרסומת או סרטון תדמית, לצד הפקות ארוכות יותר של סרט קולנוע או סדרת טלוויזיה. האפשרות הזאת יכולה להשאיר אתכם גם קרוב ליצירה אמנותית וגם לאפשר לכם פרקי זמן ארוכים שבהם אתם יכולים לעבוד ולפתח את הפרויקטים שלכם. גם בעבודה כזאת אפשר למצוא סוג של יציבות אם עובדים בפרויקטים ארוכי טווח כעצמאיים. בטלוויזיה יש יותר ודאות מבחינת משך העבודה והשכר לעומת סרטונים שיווקיים ופרסומות, שהם יותר אקראיים וקצת יותר קשה לבנות עליהם כדי לייצר הכנסה יציבה.

​

​

קורות חיים ותיק עבודות

​

קורות חיים - כשאנחנו מגיעים מעולמות אודיו-ויזואליים, סרט שעשינו, פרסומת או אפילו קליפ מוצלח ואיכותי, יהיו משמעותיים הרבה יותר עבורנו מקורות חיים מרשימים. זה לא שאין חשיבות לקורות חיים, אבל בסופו של דבר האנשים ששוכרים את שירותינו רוצים לדעת שאנחנו מתאימים למה שהם מחפשים. מפיק פרסומות פחות יתלהב מהעובדה שסרט שלי היה בפסטיבל גדול, אלא כנראה יתלהב יותר מהעובדה שעשיתי פרסומת למותג גדול וידוע.

כשאנחנו מחפשים עבודה או ניגשים לאיזשהי קרן, מסתכלים בפועל על מה שעשינו ושם קורות החיים שלנו חשובים. עם זאת, גם הם כנראה ירצו לראות יצירות שכבר עשינו כדי להבין האם אנחנו מתאימים להם או לא ולוודא שאנחנו יודעים לייצר את מה שהם מחפשים.

כשאנחנו מייצרים קורות חיים, כדאי לנו לעשות הבדלה ואדפטציה שלהם לפי הגוף אליו אנחנו מגישים אותם. אם אני ניגש לחברת הפקה של טלוויזיה, אדגיש את הדברים שעשיתי הקשורים בתחום הזה. לעומת זאת, אם אגיש קורות חיים להפקה של פרסומת, אדגיש בקורות החיים אלמנטים אחרים. כל שורה בקורות חיים משתנה ומקבלת דגש אחר בהתאם לתחום שאתם פונים אליו.

 

תיק עבודות - העבודות שעשיתם יותר חשובות ויש להם יותר משקל מקורות החיים. גם כאן, זה משנה איזו עבודה שלכם אתם שולחים ולמי. אם עשיתם סרט גמר שהוא סרט אמנותי מרהיב ופיוטי, אל תמהרו לשלוח אותו לחברת פרסומת. אם עשיתם פרסומת לנייק, אל תראו אותה במהירות לקרן קולנוע (אלא אם זה קשור לתסריט, כמובן, או מוכיח את יכולות הבימוי שלכם). תחשבו טוב מה אתם מראים למי. דווקא יצירה שלא מתאימה עלולה ליצור את הרושם ההפוך. אם עבור בימוי בסדרת טלוויזיה תגישו סרט מתבונן ונסיוני שלא מצליח לתקשר עם הצופים, זה עלול לגרום לרושם מוטעה או לא רלוונטי עבור הגוף המשדר.

תיק עבודות רלוונטי בעיקר בתחילת הדרך. עצה אפקטיבית בנושא הזה, היא לייצר פרויקט אחד משמעותי ומרשים. כך, במקום להראות ללקוח כמות גדולה של סרטונים כמעט חובבניים שעשיתם, תשקיעו באחד מהסרטונים האלה אפילו מעבר לתקציב. תוסיפו קצת כסף מהכיס שלכם על מנת שהציוד ועריכת הפוסט תהיה ברמה הכי גבוהה. אולי אפילו תביאו צלם בתשלום. תתעסקו רק בבימוי של הסרטון הזה. כשאגיש למעסיק סרטון אחד של שתי דקות שנראה כמו מיליון דולר, שהוא איכותי ומרשים, סבירות גבוהה יותר שאקבל ממנו את העבודה. שווה להשקיע לפחות פעם אחת בשביל כרטיס ביקור באותם העולמות .

 

​