צורה ותוכן

הנושא של החיבור ומערכת היחסים בין צורה לבין המהות, התוכן, הוא נושא קצת מופשט אבל מאוד חשוב כשמתחילים לדבר על בימוי, מכיוון שעליו יושבים כל הדברים הפרקטיים בהם נעסוק בהמשך. כדי שנוכל להבין אותו היטב, נתחיל עם טקסט:

בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ. והארץ, הייתה תוהו ובוהו, וחושך, על-פני תהום; ורוח אלוהים, מרחפת על-פני המים. ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי-אור. וירא אלוהים את-האור, כי-טוב; ויבדל אלוהים, בין האור ובין החושך. ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום אחד.

זה כמובן טקסט מוכר והוא הקטע הפותח של התנ"ך, אבל הטקסט הזה מדבר על המעבר מהמקום של התוהו ובוהו, הכאוס, הפוטנציאל, כלומר כל מה שהוא חסר ממשות, אל הפיצול הראשוני בין חושך ואור. יש משהו סמלי בכך שהחושך והאור הם הדבר הראשון שנברא כשהתנ"ך נפתח מכיוון שגם הדימוי הקולנועי נוצר קודם דרך חושך ואור, ועיצוב העולם נעשה דרך דימויים. המהות שבה הטקסט הזה עובד בהקשר שבו אנחנו עוסקים, קשורה באופן הזה שעל מנת שנוכל להתחיל לעשות סדר בדברים, להפוך משהו שהוא רק פוטנציאלי ואולי אפילו בלתי אפשרי למצב שהוא בא לידי הגשמה, קשור קודם כל בהופעה של האור והחושך. זה טקסט שעוסק במעבר מהבלתי אפשרי, מהרעיון, לפרקטיקה יישומית.

יכול להיות שיש לנו רעיון או תחושה שקשורה לסרט, ואולי זה יושב אצלנו בבטן כבר הרבה זמן, אבל אנחנו רוצים לשמור על האמת ועל תחושת הבטן הזאת שעדיין קשה לקרוא לה בשם. איך לוקחים את החוויה הזאת ושומרים אותה בתהליך כל כך מורכב ואגרסיבי ביצירה קולנועית? יש בעשיה הקולנועית הרבה פנסים, ברזלים, אנשי צוות, כסף ועוד הרבה דברים לאורך התהליך שיכולים לדרוך לנו על החוויה העדינה הזאת ועל האינטואיציה הראשונית. חשוב שנזכור לתת את הדעת על המקום הראשוני, להבין את התסריט ממקום אינטואיטיבי ולדעת איך לשמר אותו לאורך הזמן.

יש לנו בעצם שלושה שלבים שמייצגים מימדים של סרט:

אינטואיציה - המקום הכי ראשוני כשמתחילים לחשוב על סרט. איך אני חושב על הסרט שלי? מהו העולם שבו הסרט הזה מתרחש? אני מדבר על תחושת בטן, משהו שלא בהכרח יש לו מייד פרשנות מילולית. על מנת שאוכל לשמור על האינטואיציות ותחושות הבטן הראשונות שלי לכל אורך התהליך של יצירת הסרט, ומדובר תמיד בתהליך ארוך ומפרך, אנסח לעצמי באיזשהו אופן את המקום האינטואיטיבי ממנו אני פועל. אשאל את עצמי: אם הסרט היה צבע, איזה צבע הוא היה? אם הוא היה ריח, איזה ריח היה לו? אם הוא היה מרקם, איזה תחושה הייתה לו? חלקה? מחוספסת? מתכתית? האם יש לסרט קצב מסוים? אולי הוא מזכיר לי מוזיקה מסוימת? אלו תחושות וחוויות מאוד אינטואיטיביות ואותן אנחנו נפתח למשהו יותר מובנה.

תמה - באיזה נושא התסריט שלי עוסק? אולי יש לו איזו פילוסופיה מסויימת או ערכים שהוא רוצה להתעסק בהם? האם הסרט עוסק במוסר? האם זה סיפור אהבה? הזדקנות? באיזה עולם תוכן הוא עוסק? את כל השאלות האלה אשאל את עצמי ואנסח לי תשובות ברורות כי זה יכתיב לי כיצד אתייחס בסופו של דבר לביצוע הפרקטי של הסרט.

שדה סמנטי/טכני -איך אני הופך את אותם נושאים ותחושות שהבנתי שהסרט עוסק בהם, לפרקטיקה קולנועית? כשאני מדבר על פרקטיקה אני מדבר בעצם על כל אותם דברים שמרכיבים בסופו של דבר את הסרט עצמו- ליהוק, סגנון משחק, תאורה, עריכה, צילום, פסקול וכו'.

לסיכום, נשאל את עצמנו בהתחלה ברמת תחושת הבטן, מאיזה חומר הסרט עשוי, מה התחושה שיש לו? אחרי זה נשאל באיזה נושא הסרט עוסק? מה הערכים שלו? מה הפילוסופיה שלו? ובסוף - איך הדברים באים לידי ביטוי ברמת הפרקטיקה הקלנועית?

כמובן הסדר הוא לא חשוב. יש יוצרים שמתחילים דווקא עם איזשהי פרקטיקה קולנועית. למשל, יוצר שרוצה סרט שיהיה בשוט אחד ויתרחש בבית חרושת. הוא אמנם מתחיל מהשלב של הפרקטיקה, אבל את זה הוא יכול לפתח ולחקור בשני המימדים האחרים. הוא ינסה להבין מה התמה ומה תחושת הבטן שלו כשהוא חושב על השוט הפרקטי הזה. יכול להיות יוצר שמתחיל עם פילוסופיה או נושא מסויים שהוא רוצה לעסוק בו, ומשם הוא מתפתח לשני השלבים האחרים. יש אנשים עם תסריט שלם שמחפשים לב לסרט שלהם ויש אנשים עם לב של סרט שמחפשים לייצר לו פרקטיקה. הכל קיים. תסתכלו על הפרויקט שלכם, תבינו איפה אתם נמצאים בתוך השלבים האלה, ותחקרו את ההתפתחות של הפרויקט באמצעות יתר השלבים.

לינק לראיון עם גודאר שמדבר על הדיאלקטיקה בין צורה לתוכן-

מכיוון שאנחנו הולכים להתעסק בבימוי, סגנון ועולם צורני, תרגום ויזואלי לתסריט, חשוב שנעמוד על החיבור הבלתי נפרד בין הצורה והמהות, בין הרעיון של התסריט לבין החיבור והצורה. זה לא עניין טכני. התרגום הויזואלי הוא עוד שכתוב של התסריט, הוא עוד שלב בכתיבה.

צרו טבלה שבה יש שלוש רובריקות- אינטואיטיבי, תמתי, וסמנטי/טכני. פרטו בכל אחד מהנושאים האלה כיצד הסרט שמיד תצפו בו מביא את המימדים האלה לידי ביטוי. נסו לעשות את זה עם כל סרט שאתם רואים. זה עלול להראות דידקטי, אבל זה יעזור לכם לנתח את הסרטים ולבסוף גם להחיל את זה על הסרטים שלכם.

לינק2 - 'SLEEPING GIANTS'-

לאחר הצפיה - ראינו סרט על קבוצת נערים שנמצאים באי מנותק ממקום וזמן. אם נדבר על השלב האינטואיטיבי, נשאל את עצמנו אם הסרט היה צבע, איזה צבע הוא היה? לדעתי זה היה כחול ים, אולי כתום של אש. צבעים מאוד בהירים אבל גם מאוד עזים. במיוחד הכתום והכחול שמאוד נוכחים בסרט. אם נדבר על המרקם של הסרט, הייתי אומר שיש בו משהו מאוד מחוספס, אולי חצץ או איזה משהו גולמי אחר שאפשר להרגיש. אם הוא היה מוזיקה הייתי אומר שהוא שיר קאנטרי אמריקאי. אולי הייתי יכול להגיד שיש לו ריח של אדמה או עץ שרוף. אפילו ריח של סאונה. אלו האלמנטים שנחקקו אצלי, אבל אצל כל אחד זה יכול להיות אחרת. הכוונה בחשיבה אינטואיטיבית זה לשלוף דברים מהחוויה הפנימית.

מבחינת התמה אפשר להציע שהתמות המרכזיות הן התבגרות, התבגרות מינית ונעורים.

כשמתחילים לדבר על השלב הסמנטי/טכני, נשאל איזה תרגום קולנועי הייתם נותנים לרעיונות כמו נעורים, מיניות, תשוקה ראשונה, גילויים ראשוניים? איך היה נראה ביטוי ויזואלי של רעיונות כאלה? אני מרגיש שיש משהו מתבקש שהסרט יהיה תזזיתי כמו הנעורים שהם דינמיים, צבעוניים, עם עריכה מקוטעת ואסוציאטיבית כמו הפרעת קשב של תקופת הנעורים, תחושה של הורמונים חזקים. בנוסף, יש משהו חושני בסרט הזה, אפשר כמעט להרגיש אותו. אפשר לראות איך כל אחד מהרעיונות שדיברנו עליהם בשלבים האחרים בא לידי ביטוי בשלב הזה, הטכני. גם הליהוק, מביא בני נוער ומצד אחד סגנון המשחק הוא מאוד ריאליסטי אבל מצד שני החוויה היא מאוד פיזית. הרבה תקשורת, הרבה מגע, הרבה חלקי גוף. זה לא סרט מאופק אלא מתפרץ. גם התאורה - חזקה, טבעית. מבחינת עיצוב העולם, הטבע הוא מאוד נוכח וזה גם מתקשר את חוויית ההתבגרות. העריכה קצבית ותזזיתית, המצלמה תמיד קרובה לדמויות והופכת את כל התחושה לחושנית מאוד. הפסקול שמלווה את הסרט חושני אף הוא, והוא נותן חוויה אינטנסיבית. יש הרבה ניגודים- גם בעריכה, גם אש מול מים, הכל מתנגש ויוצר קונפליקט ויזואלי ואנחנו מקבלים חוויה של סקרנות, משיכה ופחד כמו ההתבגרות עצמה.

משימה: אני מצרף פה לינקים לעוד שלושה סרטים.- sleeping james, coucoun' חמורים, sleper

השתמשו בטבלה שיצרתם קודם. קחו כל אחד מהסרטים האלה ונסו לנתח אותו בכל אחת מהרמות בהן עסקנו. נסו להבין ולחשוב על התחושות העולות מכל סרט, מה הם הצבעים והמרקמים שלו? איזה ריחות או מוזיקה הוא מזכיר לכם? מה הם הנושאים והתמות העולות מתוך הסרטים? בסופו של דבר, נסו לראות כיצד כל הרעיונות האלה באים לידי ביטוי בפן הטכני והוויזואלי של הסרט - מבחינת הצילום, העריכה, הליהוק, העיצוב האמנותי, עיצוב הסאונד, יחסים בין האור והחושך, ז'אנר, קצב. כיתבו הכל, ולאחר מכן נסו לתאר את מערכת היחסים בין שלושת הממדים הללו. למשל: סרט על נעורים שעושה שימוש תזזיתי במצלמת כתף כדי לשקף את הנעורים. דוגמה אחרת: סרט שעוסק בבדידות וריחוק ולכן יש בו שימוש בשוטים סטטיים שמייצרים את תחושת הריחוק. נסו להתבונן ולנתח, איך הסגנון הקולנועי מייצר רגש מסוים שמתחבר לעולמות התמטיים והאינטואיטיביים שלו?