יומן מסך - הדרך ל'נעורים', סרט קצר מאת מיה ערמון

לפני ארבע שנים יצאתי למסע האישי שלי בתוך עולם הקולנוע. בלי שום ידע מוקדם נסעתי לאקדמיה לאמנויות הוותיקה 'פאמו' שבפראג, ושם למעשה הכל התחיל. אחרי שנה של עבודה שהתחילה בתרגיל אילם אותו נתבקשנו לערוך ידנית (עם מספריים וסלוטייפ), יצרתי את 'נעורים'. נעורים הוא הסרט העלילתי הראשון שביימתי, כפי שנהוג לעשות "באמת". עם צוות גדול ומנוסה, עם טבלאות תקציב ועבודה מעמיקה על שוטינג ודמויות. נעורים הוא סרט התבגרות המגולל את סיפורן של אנה ולינדה, זוג חברות שלמעשה עושות הכל אחת עם השניה. בערב שגרתי בו לינדה מגיעה לישון אצל אנה, כמו שתי מתבגרות טיפוסיות, קורה אירוע שישנה את מערכת היחסים שלהן לעולמים.

קרדיט: פיליפ יורגנסן

כמו שני הסרטים הקצרים שיצרתי מאז, נעורים הוא למעשה זיכרון התבגרות מודחק איתו התמודדתי באמצעות הקולנוע. את התסריט כתבתי באנגלית, ואת הדיאלוגים תרגמה מרי ג'ונובה ממגמת תסריטאות. כשניגשנו לשלב האודישנים כבר ידעתי בעל פה את כל ההברות בדיאלוג שכתבתי והספקתי לשכוח את הטקסט המקורי, ואת מה שהוא בעצם אומר. לביים בשפה שאיני דוברת זה חוויה שאאחל לכל במאי ובמאית. האפשרות להתנתק מדקדוק ודיקציה ולהתרכז במימיקה ובניואנסים של מבט ונשימה מתאפשרים באורח פלא כשעניין השפה מנוטרל. יכולתי לדבר את הדיאלוג בעצמי אבל הוא היה עבורי לא יותר ממנגינה שליוותה את הנוכחות של הבנות בעולם שבניתי. אין ספק שחוויית הלימודים ב'פאמו' היא זו שעיצבה את האופן שבו אני ניגשת לצילומים בהווה, והרומנטיקה שבה נוכחת בתוכי עד היום, וכולי תקווה שתישאר לתמיד. בשונה ממקומות אחרים בעולם, ב'פאמו', כל אחד שמגיע - יוצא עם מקצוע; לא כולם מנסים לתחמן את דרכם לבימוי. כל תפקיד באשר הוא, מוערך ומהותי ולכל תפקיד יש חוג ותיק שבו מקבלים את ההכשרה לאורך שנות הלימוד: בין נער/ת תסריט לעוזר/ת במאי/ת שני/ה, בבית הספר הצ'כי מוכיחים שכל התפקידים מקבלים משמעות כשעובדים "נכון". סיורי הלוקיישן בעיר היו תענוג צרוף. הבריכה שמופיעה בסצנת הפתיחה היא בריכה אולימפית מתחילת המאה הקודמת שעמדה לרשותנו ליום צילום (וכמה ימי הכנה) בעבור פרוטות. הדירה בסרט היא הבית שלי שרוהט כולו דרך אתר "אגורה" הצ'כי, ואובזר בכל טוב בניצוחה של פאבלינה, מעצבת ההפקה, שבחרה איתי בדקדוק כל נורה ומפית ממחסני הפרופס של אולפני ברנדוב.

קרדיט: פיליפ יורגנסן

את הסרט כפי שציינתי, צילמנו על פילם, ואני מאמינה שהעובדה הזו הביאה איתה את הדיוק והריכוז המקסימליים לתוך תהליך היצירה החל משלב ההכנות ועד לסט הצילומים וחדר העריכה. כבמאית, כשאני יודעת שיש לרשותי רק כמה מטרים של חומר הסרטה, עד שהפריים לא עומד מושלם, ועד שהשחקנית לא מוכנה עם הדמעות בעיניים - אני לא קוראת 'אקשן'. הדריכות והשקט המופתי שעבדנו בו נצורים בליבי כמו חלום על עולם מושלם. מאז פראג התקשיתי לחזור לארץ, המשכתי את מסע הקולנוע האישי שלי ללונדון שם השלמתי את התואר הראשון וצילמתי את In Bloom (צירוף נרדף לנעורים), שהפך לשני בטרילוגיית ההתבגרות שהשלמתי עם סיום הלימודים, בהפקה עצמאית שצילמתי בתל אביב. בימים האלו אני מלאת געגועים לימי הצילומים, החלטתי לחלוק עם העולם את אותו סרט קטן שישאר איתי לתמיד.

נעורים זמין לצפייה גם בערוץ הוימאו שלי, בו יופצו בקרוב גם סרטים נוספים: https://vimeo.com/mayarmon

מיה ערמון. קרדיט: קרלוס קסטנייה.