הפצת סרטים בפסטיבלים # 

להתפרנס מיצירה קולנועית #

צעד ראשון לפיצ'ר ראשון #

                     

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                   לפרטים נוספים

Search

פסטיבלים לקולנוע – בשביל מה זה טוב?


נטוורקינג חוצה יבשות, קהילתיות ליוצרים ו"תו תקן" לסרטים

"תו איכות", נטוורקינג חוצה יבשות, כיתות אומן מעוררות השראה, הצטרפות לקהילת יוצרים, שיתופי פעלה אמנותיים לא שגרתיים, סרטיםיוצאי דופן ובגדול - מסיבת קולנוע אחת גדולה. אלה הסיבות העיקריות שהופכות את פסטיבלי הקולנוע למה שהם:


1. השתתפות בפסטיבל (תלוי איזה כמובן) הוא סוג של "תו תקן" לסרט


בתנאי המציאות הנוכחיים של ריבוי יוצרים, יצירה שמבקשת לקבל הכרה נדרשת להתבלט. יתרון משמעותי בהשתתפות בפסטיבלי הקולנוע למיניהם טמון בכך שעצם הקבלה לפסטיבל - מזכה את הסרט במעין חותמת איכות.

למעשה, אם קורות החיים משמשים להצגת הרזומה הקולנועי של היוצר, הרי שגם הסרט מתאפיין ברזומה משל עצמו. ואכן, חברות הפצה או מכירות, וכן קרנות קולנוע וגופי שידור, עשויים להתעניין לא רק בקורות חייו של היוצר, אלא גם ב"קורות החיים של הסרט" – משמע לבחון האם ולאילו פסטיבלים הוא התקבל, על ידי מי הוא נבחר, בפני איזה קהל הוא הוצג וכן הלאה.

כמובן שישנם הבדלים מהותיים בין הפסטיבלים השונים, וחשיבתו של פסטיבל קאן אינה כשל פסטיבל מילווקי האזורי, אולם עצם השתתפות הסרט בפסטיבל כזה או אחר מעידה כי עבר סנן מסוים.

בנוסף, במסלולים מסויימים בקרנות הקולנוע – העובדה שסרט/ים של היוצר הקרינו במסגרת פסטיבלית רשמית, הינה לעיתים רף כניסה כדי להיות רשאי להגיש למסלול מסויים. כמו כן, בחלק מחממות הקולנוע לפיתוח פיצ'ר – יבקשו לבחון האם סרטי היוצר הציגו במסגרות פסטיבליות משמעותיות. בדרך כלל, היוצרים שזוכים להתקבל למסלולים האמורים, הם אכן אלה שהשתתפו בפסטיבל קולנוע משמעותי, או בכמות גדולה של פסטיבלים.



2. נטוורקינג חוצה יבשות לאנשי קולנוע


נכון, לא כולם אוהבים את המילה הזו – "נטוורקינג", אולם הלכה למעשה, מעבר להילה היצירתית שאופפת את פסטיבלי הקולנוע השונים, אלה מהווים נקודת כינוס מקצועית משמעותית. לפסטיבלי הקולנוע מגיעים יוצרי קולנוע (במאים, תסריטאים, מפיקים), הגופים המממנים (כלומר אנשי קרנות הקולנוע, גופי השידור ומשקיעים פרטיים), קניינים וגופי המכירות והפצה (שכן לכל פסטיבל גם היבט מסחרי) עיתונאים ואנשי תקשורת (שמגיעים למטרות עדכון או סיקור) ועוד. כלומר, הפסטיבל מהווה מוקד עליה לרגל עבור אנשי תעשייה רבים מהתחום. המשמעות היא שהשתתפות בפסטיבל לקולנוע מהווה הזדמנות להרחיב את המעגל המקצועי, ואת החיבורים עם גורמים בינלאומיים שלכולים לקדם את היצירה שלנו, ובדגש כל כל מה שקשור בקו-פרודוקציות (שיתופי פעולה בינלאומיים בפרויקטים קולנועיים שדורשים תקציבים גבוהים).




3. שיתופי פעולה לא שגרתיים


יתרון משמעותי נוסף, הוא שמעצם המפגש עם קולגות ויוצרים ממדינות שונות – נרקמים חיבורים ייחודיים ונוצרות הזדמנויות שלא בטוח שהיו מתאפשרות אחרת. אני יכול לשתף מניסיוני על שיתוף פעולה מעניין שכזה: בשנת 2015 השתתפתי בפסטיבל סאן סבסטיאן בספרד. אחת מאורחי הפסטיבל הייתה מפיקה צרפתייה שצפתה בסרט הקצר שיצרתי, מצאה שהיא מתחברת אליו ופנתה אליי – מה שהוליד חיבור מקצועי בינינו, כשהחלטנו עקרונית שנרצה לעבוד יחדיו.

בפסטיבל האמור הסרט שלי אף זכה במענק מסוים, מה שסייע בגיבוש שלב ראשון בתהליך ההפקה של פרויקט אחר, ובהמשך יצאנו עם אותה מפיקה מצרפת לתהליך של כתיבה משותפת. התוצאה היא, שבחלוף מספר שנים יצרנו את 'גבריאל' סרט קצר שביימתי - סרט שצולם בצרפת, ואף זכה להתמודד בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן מספר שנים מאוחר יותר. כלומר, הסרט הזה, וכמובן כל החוויה וההתפתחות המקצועית הזו עבורי, התאפשרו אך ורק בזכות ההשתתפות בפסטיבל ההוא בספרד- התחברתי ליוצרים ממדינה אחרת, וקידמנו שיתוף פעולה מתוך חזון אמנותי משותף – וזה דבר שככל הנראה, לא יכול היה לקרות במסגרת אחרת.


4. קהל צופים של חובבי קולנוע מגוונים


אחד היתרונות המובנים והחשובים ביותר בהשתתפות בפסטיבלי קולנוע, הוא שהסרטים מוקרנים בפני קהל ייעודי שצמא ליצירות קולנועיות. הפסטיבל הוא ה-מקום לסרטי איכות שמתקשים לעיתים להגיע לקהל רחב, למשל סרטי "ארט האוס" או סרטים קצרים. את הפסטיבל פוקדים בדרך כלל שוחרי קולנוע, כלומר מעבר לאנשי התעשייה - חובבי קולנוע רבים מגיעים במיוחד כדי לצרוך קולנוע ואומנות, כך שעבור סרטים שאינם מסחריים – פסטיבל קולנוע הוא בפירוש במה נהדרת.

אגב, ביחס לסרטים קצרים, ונטולי אופק מסחרי, הנקודה הזו משמעותית אף יותר. זאת משום שבניגוד לסרטים ארוכים, שלהם -לפחות תיאורטית- פוטנציאל להגיע לבתי הקולנוע, חייהם של הסרטים הקצרים מתמצים לרוב בעולם הפסטיבלים (ולאחר מכן ברשת), כך שעל מנת להקרין מול קהל "אמיתי" בקולנוע – אנו זקוקים לפסטיבלים השונים. ראוי לציין, שזה גם תענוג לצפות בכל כך הרבה סרטים ייחודיים, ואישית - חלק מהסרטים היפים ביותר בהם נתקלתי היו כאלה שהוקרנו בפסטיבלים בנקודות שונות ברחבי הגלובוס.


5. סדנאות וכיתות אמן


קשה לתאר באילו סדנאות וכיתות אומן בלתי נשכחות, שתרמו רבות להתפתחותי המקצועית ובכלל, יצא לי לקחת חלק במסגרת פסטיבלים שונים. מכיתות אמן של עבאס קיארוסטמי, דרך ליאו קארקס, קרלוס רייגאדאס, קת'רין ברייה ועד לאחים דארדן (ועוד רבים טובים וטובות אחרים).

מלבד כיתות אמן נפלאות, פסטיבלים רבים מקיימים תחרויות ופיצ'ינג, אשר כוללים פרסים ומענקים כספיים לסרטים הזוכים. אגב, לא הייתי מציע להסתמך על כספי המענקים הללו – שכן על פי רוב לא מדובר בתקציבי ענק, אלא בדרך כלל בסכומי פיתוח שנעים בין 5,000-7,000 יורו (בחלקם יותר, אבל כאמור – זהו הטווח הממוצע).


לגבי Screening fee - כלומר התשלום שמוענק ליוצרים עבור הקרנת הסרטים בפסטיבל – כאשר מדובר בסרטים באורך מלא, נהוג לשלם בממוצע כ-500 דולר להקרנה. לגבי סרטים קצרים, פחות מקובל לקבל דמי הקרנה, אבל במידה ומציעים, הסכומים נמוכים יותר, ועומדים על 100-200 דולר להקרנה.


6. הצטרפות לקהילת יוצרים


לפסטיבלים מסוימים, ובמיוחד לגדולים שבהם דוגמת פסטיבל סאנדנס (בו השתתפתי לפני כעשור), יש -מה שנקרא- ALUMNI, כלומר מסגרת קהילתית תומכת. הרעיון הוא לאפשר טיפוח של משתתפי הפסטיבל השונים, שיכול לבוא לידי ביטוי על ידי תוכניות תעשייה שונות, קשר עם אנשי הפסטיבל לזיהוי וקידות הזדמנויות מקצועיות ואמנותיות ועוד. זהו למעשה סוג של נטוורק סביב הקהילה המקצועית של הפסטיבל.



7. מסיבת קולנוע אחת גדולה


לאחר כל היתרונות שכבר ציינו בניסיון לענות על השאלה מהם יתרונם הגדול של הפסטיבלים, למעשה – ולפני הכל, זו פשוט מסיבת קולנוע אחת גדולה. רק בפסטיבל קולנוע נער בן 18 מיפן וסבא בן 80 מתוניס, יגלו שאפילו שהם מגיעים מתרבויות רחוקות ושונות מאוד - יש להם שפה משותפת... בכל זאת, ציניות בצד: שפת הקולנוע מחברת בין אנשים, ולחוות זאת זו באמת חוויה מיוחדת, מאחדת ומחממת לב, שקשה למצוא כדוגמתה. שלא לדבר על התענוג של לטוס ולטייל ברחבי העולם, וללמוד אותו ואת המרחב התרבותי שבו דרך פרספקטיבה של יצירה קולנועית.





97 views

קולנוע עשיר דל תקציב #