[מאת אורן גרנר ודנה שמש]
יש מבול של פסטיבלי קולנוע שם בחוץ. מדי שנה נערכים למעלה מ-10,000 פסטיבלים ברחבי העולם, וכגודל ההיצע – כך גם גודל הבלבול. איך אפשר לדעת איזה פסטיבל קולנוע נחשב לאירוע תרבות של ממש, עם מוניטין ויוקרה שהולכים לפניו – לעומת פסטיבל קולנוע חינני ככל שיהיה, אך בעל משמעות פחותה בעולם הקולנוע?
איך אנחנו יודעים שפסטיבל אחד חשוב יותר מפסטיבל אחר? ובכלל, מה עושה את ההבדל בין הפסטיבלים השונים? קל מאוד ללכת לאיבוד בין ערימות הפסטיבלים, אז בוא נעשה קצת סדר וננסה להבין איך לזהות את הפסטיבלים המשמעותיים בתחום.
אגב, ראוי לציין שישנן גם הרבה מאוד רשימות, קטלוגים, ותעדופים של פסטיבלים, ואין רשימה אחת מוחלטת – אבל בהחלט יש דרך מוסכמת כיצד לזהות פסטיבלים משמעותי, ובהתאם לניסיון שצברתי לאורך השנים שפעלתי בתוך עולם הפסטיבלים – ריכזתי כאן מעין מדריך שימושי.
[הקרנה באוויר הפתוח בפסטיבל קאן]
אז מה בעצם משפיע על מעמדו של פסטיבל קולנוע?
1. התעשייה שמאחורי הפסטיבל
לכל פסטיבל קולנוע, מעבר לשטיח אדום, יש בעצם Backstage מאוד גדול של תעשייה. זה אומר שברקע של הפסטיבל יש עולם שלם: עולם של פגישות, של עסקים בתחום הקולנוע – בין אם זה קו-פרודוקציות ושיתופי פעולה כלכליים, עולם של מכירות והפצה, עולם תדמיתי שכולל ראיונות מקדימים ויחסי ציבור ענפים, עולם של פרוגמרים של פסטיבלים אחרים – או בקצרה: תעשייה.
ככל שיש תעשייה גדולה ומשפיעה יותר מאחורי פסטיבל הקולנוע – כך הפסטיבל משמעותי יותר. לדוגמה, פסטיבל קאן, פסטיבל ברלין, פסטיבל טורונטו בעלי פעילות תעשייה אדירה. לעומתם, פסטיבל לוקרנו, למשל, אמנם נחשב ליוקרתי – אבל אין לו שוק מאוד גדול ומשמעותי מאחוריו.
2. גודל הפסטיבל
היקף האירוע גם כן מהווה פרמטר משמעותי ביחס לחשיבותו של כל פסטיבל קולנוע. כלומר, כמה אולמות קולנוע מציגים בו, כמה תכנים מתקיימים כמו כיתות אמן, ראיונות, אירועי 'גאלה', ובכלל - איזה עומק יש לו, איזה בשר יש לו כאיוונט.
3. הוותק של הפסטיבל
דרך נוספת לסנן את מבול הפסטיבלים היא באמצעות מספר השנים שהפסטיבל קיים: האם לפנינו פסטיבל קולנוע וותיק? למשל, פסטיבל ונציה (שהוא אחד הוותיקים ביותר) משמעותי ביותר בתחום גם בשל הוותק שלו. לעומתו, יכול להיות פסטיבל קולנוע כלשהו שהוקם לפני חמש שנים, למשל - ואולי יכול להתפאר בכך שהוא יוקרתי מאוד, אך הוא אינו קיים מספיק זמן כדי לצבור את המעמד שלו. מה גם שיכול להיות שפסטיבל כלשהו קם באיזו תנופה גדולה, אבל אחרי כמה שנים פשוט התפייד לו...
4. כמות הקהל של הפסטיבל
כשמדברים על גודל הפסטיבל וכמות הקהל שבו, כמובן שלא מדובר בפרמטר היחידי שקובע את מעמדו – אך אין ספק שבמידה ויש פסטיבל שמביא המון קהל, שההיבט המסחרי שלו בעל נפח משמעותי (כלומר כמות האנשים שבאים ופוקדים את הפסטיבל, צופים בסרטים ומדברים עליהם), זה משהו שיכול ליצור הייפ, שיש לו כח, ויכול למשוך הרבה קולנוענים והרבה שמות גדולים – ומכאן משפיעים על מעמדו של הפסטיבל.
5. חותמת איכות שמכירה בפסטיבל על ידי ארגון בינלאומי חשוב
כשאנחנו מדברים על הכרה מצד ארגון בינלאומי חשוב בעולמות פסטיבלי הקולנוע, אנחנו מדברים קודם כל על האוסקר האמריקאי. למשל בארצות הברית, האוסקר מסנן ובוחר מספר פסטיבלים שהוכשרו על ידו להיות, מה שנקרא, 'אוסקר קווליפייד'.
ולמה כדאי מאוד להשתתף בפסטיבל סרטים שזכה לתיוג היוקרתי "אוסקר קווליפייד"? מכיוון שזכייה בתחרות בפסטיבל סרטים שכזה – מכניסה את הסרט הזוכה לפול של הסרטים שמתוכם נבחרים המועמדים לאוסקר. לא רע, אה?
החותמת היוקרתית של "אוסקר קווליפייד" עוזרת לנו לסנן את הפסטיבלים השונים (שנבחנו על ידי אנשי האקדמיה כמי שעומדים בסטנדרט מספיק גבוה).
אותו עקרון רלוונטי גם לארצות אחרות. למשל, בקטגורית "הסרט הזר" באוסקר – האוסקר האמריקאי מסנן פסטיבלים שונים ממדינות שונות ומגדיר איזה פסטיבל קולנוע עומד בדרישות.
חותמת איכות שכזו יכולה גם להגיע מארגון אחר, כמו ה-באפט"א ((BAFTA, שזה בעצם האוסקר הבריטי. חותמת איכות נוספת, מגיעה מצד איגוד המפיקים הבינלאומי – ה-FIAPF, שגם לו יש קריטריונים משלו להכריע איזה פסטיבל קולנוע הוא חשוב, משמעותי ובעל השפעה מספיק כדי לקבל הכרה מצדם. אז כשאנו לומדים על פסטיבל חדש, כדאי לבדוק האם יש לו אסמכתא מאחד הארגונים הללו.
6. האורחים של הפסטיבל
מי השמות בפסטיבל - האורחים של הפסטיבל, היוצרים שמציגים את הסרטים שלהם. כמובן שבמידה ויש, מה לעשות, שמות גדולים יותר – במאיות ובמאים חזקים, מדוברים ומשפיעים - זה כמובן יכול להשפיע על המעמד של הפסטיבל ולרמז לנו שלפנינו פסטיבל קולנוע רלוונטי.
7. הביקוש לפסטיבל
הדבר האחרון זה בעצם עניין הביקוש – כלומר כמה נרשמים יש לפסטיבל. אם יש פסטיבל קולנוע שנרשמו אליו, לדוגמה, 100 אנשים – כנראה שהוא לא כזה יוקרתי וסביר להניח (לפחות סטטיסטית) שאיכות הסרטים תהיה נמוכה, מכיוון שאין בעצם היצע גדול לבחור מתוכו.
קחו לדוגמה את פסטיבל הסרטים סאנדנס, שלאחרונה מעל ל-10,000 יוצרים נרשמו רק בקטגוריה של סרטים קצרים. אפשר להניח שמתוך כמות כזו של סרטים, תצא איכות משמעותית. הביקוש גם נותן תחושה של יוקרתיות, של "הנבחרים של הנבחרים" – כך שזה בהחלט משפיע על מעמדו של הפסטיבל. יחד עם זאת כדאי לקחת בחשבון - ככל שהפסטיבל גדול יותר, יש יותר נרשמים ולכן הסיכוי להתקבל קטן יותר. כך למשל, בפסטיבל גדול (A LIST), הסיכויים הם באזור 1 ל-100, ובפסטיבלים קטנים יותר (C LIST) הסיכויים הם באזור 1 ל-10.
Comments